"כמה מזונות אני אשלם?"
"כמה מזונות אני אמורה לקבל?"
אלה בדרך כלל מהשאלות הראשונות שעולות כאשר הורים נפרדים.
וזה מובן. כשמשפחה אחת הופכת לשני בתים, ההוצאות לא נעלמות. להפך - פתאום צריך להבין איך מממנים את חיי הילדים בשתי מסגרות נפרדות.
מטבע הדברים, הדבר הראשון שרוצים לדעת הוא המספר.
1,500 שקלים לילד? 2,000? יותר? פחות?
אלא שכאן מגיעה הנקודה החשובה:
אין טבלת מזונות שאפשר לפתוח, למצוא בה את גיל הילד ואת משכורת ההורים ולקבל את הסכום שישולם.
קביעת מזונות ילדים היא תוצאה של מספר נתונים שמשתלבים זה בזה כגון: גיל הילדים, הצרכים שלהם, הכנסות ויכולות כלכליות של ההורים, זמני השהות, הוצאות הדיור ונסיבותיה של המשפחה הספציפית.
לכן, כשמישהו אומר לכם "על ילד משלמים X שקלים בחודש", כדאי לזכור שהחיים המשפחתיים קצת יותר מורכבים מטבלה.
אז איך באמת מחשבים מזונות ילדים?
כדי להבין את גובה המזונות, צריך להתחיל לא מהמספר אלא מהמשפחה.
זו גם הסיבה ששתי משפחות שבהן יש שני ילדים בדיוק באותם גילאים יכולות להגיע לתוצאה שונה לחלוטין.
מה השתנה בפסיקת מזונות ילדים?
אחת מנקודות הציון המרכזיות ביחס למזונות ילדים בישראל היא פסק הדין של בית המשפט העליון בבע"מ 919/15.
ביחס להורים יהודים ולילדים בגילאי 6-15, הפסיקה קבעה כי שני ההורים נושאים במזונות בהתאם ליכולותיהם הכלכליות היחסיות ולחלוקת זמני השהות, תוך התחשבות במכלול נסיבות המקרה.
במילים פשוטות:
לא בודקים רק כמה האב מרוויח.
בודקים את התמונה הכלכלית של שני ההורים, את צורכי הילדים ואת הזמן שבו הילדים שוהים בפועל בכל אחד מהבתים.
זהו שינוי משמעותי באופן שבו צריך לחשוב על מזונות ילדים.
אז אם הילדים נמצאים חצי מהזמן אצל כל הורה - אין מזונות?
לא בהכרח.
זו אחת הטעויות הנפוצות ביותר.
זמני שהות שווים אינם מבטלים באופן אוטומטי את המזונות.
נניח שהילדים נמצאים שבעה לילות מתוך שבועיים אצל כל אחד מההורים.
אבל אחד ההורים משתכר 25,000 ₪ בחודש והשני 9,000 ₪.
האם העובדה שהלינות שוות אומרת בהכרח שכל אחד צריך לשאת בדיוק במחצית מכל הוצאות הילדים?
לא.
בית המשפט בוחן גם את היכולות הכלכליות היחסיות של ההורים ואת יתר נסיבות המשפחה.
מצד שני, כאשר זמני השהות דומים מאוד וגם יכולותיהם הכלכליות של ההורים דומות, התוצאה עשויה להיות שונה מאוד ממקרה שבו הילדים נמצאים רוב הזמן אצל הורה אחד או שקיים פער משמעותי בהכנסות.
לכן המשפט "יש משמורת משותפת, אז אין מזונות" פשוט אינו כלל משפטי שאפשר להסתמך עליו.
ומה אם אחד ההורים מרוויח יותר?
הכנסה היא בהחלט נתון חשוב - אבל גם כאן לא מסתכלים רק על שורת הנטו בתלוש.
בית המשפט עשוי לבחון את יכולותיהם הכלכליות של ההורים ממכלול המקורות העומדים לרשותם.
לכן השאלה אינה רק:
"כמה כל אחד מרוויח?"
אלא: "מהי היכולת הכלכלית האמיתית של כל אחד מההורים לשאת בצורכי הילדים?"
זו הבחנה חשובה, במיוחד כאשר אחד ההורים עצמאי, כאשר קיימות הכנסות נוספות, נכסים או מקורות כלכליים אחרים, או כאשר יש מחלוקת לגבי פוטנציאל ההשתכרות.
מה הילדים באמת צריכים?
לפני שמחלקים את ההוצאה בין ההורים צריך להבין מהי ההוצאה.
וזו נקודה שנשמעת פשוטה, אבל בפועל היא אחת הסוגיות החשובות בקביעת מזונות.
ילדים צריכים מזון, ביגוד והנעלה.
אבל יש גם הוצאות על חינוך, בריאות, מגורים, תחבורה, מסגרות, צהרונים, חוגים, שיעורים פרטיים ולעיתים צרכים מיוחדים.
הפסיקה מבחינה, בין היתר, בין הוצאות תלויות שהות - הוצאות שכל הורה מוציא באופן טבעי כאשר הילדים נמצאים אצלו - לבין הוצאות שאינן תלויות באופן ישיר במספר הימים שבהם הילד שוהה בכל בית.
לדוגמה, מזון בבית הוא מטבעו הוצאה שמושפעת מזמן השהות.
לעומת זאת, תשלום מסוים למסגרת חינוכית אינו נעלם משום שהילד ישן באותו ערב אצל ההורה האחר.
ההבחנה הזאת חשובה כדי להגיע לחלוקה שמשקפת את החיים בפועל ולא רק נוסחה מתמטית.
ומה לגבי מדור?
כשמדברים על מזונות ילדים, לא מדברים רק על אוכל ובגדים.
ילדים צריכים גם מקום לגור בו.
לכן סוגיית המדור והוצאות המדור היא חלק מהתמונה שיש לבחון.
כאשר הורים נפרדים ונוצרים שני בתים, שאלת עלויות המגורים הופכת משמעותית במיוחד.
שכר דירה או עלויות דיור, לצד הוצאות הקשורות למגורים, עשויים להיות רלוונטיים במסגרת בחינת צורכי הילדים והחלוקה בין ההורים.
גם כאן אין טעם לקחת אחוז שקראתם באינטרנט ולהניח שהוא בהכרח התוצאה במקרה שלכם.
צריך לבחון את הנתונים בפועל.
חוגים, צהרון, טיפולי שיניים ומשקפיים זה חלק מהמזונות?
לא תמיד.
בהסכמי גירושין ובפסקי דין מקובל להתייחס גם להוצאות חינוך ורפואה שאינן בהכרח חלק מהתשלום החודשי השוטף.
למשל, בהתאם לנסיבות, עשויות להתעורר שאלות לגבי צהרון, קייטנות, חוגים, שיעורים פרטיים, טיפולים רפואיים שאינם מכוסים במלואם, טיפולי שיניים, משקפיים והוצאות נוספות.
השאלה אינה רק האם ההורים יחלקו את ההוצאות, אלא גם באיזה יחס, אילו הוצאות נכללות, האם נדרשת הסכמה מראש וכיצד מעבירים אסמכתאות ותשלומים.
אלה אולי נשמעות כמו שאלות קטנות בזמן שחותמים על הסכם.
אחרי שנתיים של הורות בשני בתים, הן כבר יכולות להיות משמעותיות מאוד.
ומה לגבי ילדים מתחת לגיל 6?
כאן חשוב במיוחד שלא להעתיק באופן אוטומטי את הכללים הנוגעים לילדים בגילאי 6-15.
גיל הילד הוא נתון מהותי בדיני המזונות, והדין החל על ילדים צעירים אינו זהה בכל פרט לדין החל על ילדים מעל גיל שש.
לכן, כאשר במשפחה יש למשל ילד בן 4 וילדה בת 9, לא נכון בהכרח לבצע חישוב אחד זהה עבור שניהם.
זו עוד סיבה לכך שמחשבון אינטרנטי פשוט עלול לתת תחושת ודאות שאינה באמת קיימת.
"אמרו לי שיש מינימום מזונות לילד". נכון?
אפשר למצוא באינטרנט לא מעט מספרים שמוצגים כ"מינימום מזונות".
הבעיה היא שכאשר מספר עובר מאתר לאתר הוא עלול להפוך בעיני הקורא לכלל משפטי מחייב גם כשהמציאות מורכבת יותר.
בתי המשפט אכן נעזרים בפסיקה קודמת ובהערכות של צורכי ילדים, אבל קביעת המזונות נעשית בהתאם לנתונים ולנסיבות של המקרה.
לכן אני מעדיפה לא להתחיל את השיחה בשאלה "מה המינימום?", אלא בשאלה:
מהם צורכי הילדים ומהי הדרך הנכונה לחלק אותם בין ההורים במקרה הזה?
ומה קורה כשיש כמה ילדים?
גם כאן לא נכון בהכרח לקחת סכום מסוים עבור ילד אחד ופשוט להכפיל אותו במספר הילדים.
חלק מהוצאות משק הבית משותפות.
משפחה עם שלושה ילדים אינה בהכרח מוציאה פי שלושה ממשפחה עם ילד אחד על כל רכיב ורכיב.
מצד שני, לכל ילד יכולים להיות צרכים שונים לחלוטין.
ילד אחד בצהרון, ילדה בחוג תחרותי, ילד הזקוק לטיפול רפואי קבוע ומתבגר עם הוצאות אחרות - כל אלה יכולים להשפיע על התמונה.
לכן מספר הילדים הוא נתון חשוב, אבל גם הצרכים של כל אחד מהם חשובים.
האם אפשר להסכים לבד על סכום המזונות?
הורים יכולים להגיע להסכמות בנוגע למזונות ילדיהם במסגרת הסכם כולל.
וזו יכולה להיות דרך טובה מאוד להסדיר את הדברים כאשר ההורים מסוגלים לנהל משא ומתן ענייני.
אבל גם כשמסכימים, כדאי שההסכם יהיה מפורט מספיק.
לא רק:
"האב ישלם 2,000 ₪ בחודש."
אלא גם: מה הסכום כולל? מה קורה עם הוצאות חינוך? מי משלם צהרון? איך מתחלקות הוצאות רפואיות? מה לגבי חוגים? מתי מועבר התשלום? כיצד מטפלים בהוצאה חריגה?
הסכם טוב מנסה לענות היום על השאלות שעלולות להפוך למחלוקת בעוד שנתיים.
ואם ההכנסה או זמני השהות משתנים בעתיד?
החיים אינם נשארים במקום.
ילדים גדלים, צורכיהם משתנים, הורים מחליפים עבודה, הכנסות יכולות לעלות או לרדת ולעיתים גם חלוקת זמני השהות משתנה באופן משמעותי.
בנסיבות המתאימות עשויה להתעורר שאלה של שינוי סכום מזונות שנקבע בעבר.
אבל עצם העובדה שהתרחש שינוי כלשהו אינה אומרת אוטומטית שסכום המזונות ישתנה.
צריך לבחון את ההסכם או פסק הדין הקיים, את השינוי שהתרחש ואת הדין החל על המקרה.
זהו נושא בפני עצמו, ובהמשך נקדיש לו מאמר נפרד.
ומה הקשר בין מזונות ילדים לביטוח הלאומי?
כאן קיים בלבול שכדאי לעשות בו סדר.
באתר הביטוח הלאומי קיימות טבלאות ואף מחשבון הנוגעים לדמי מזונות.
אבל הם אינם מחשבון שקובע כמה מזונות בית המשפט צריך לפסוק בין שני הורים.
מדובר במנגנון אחר: במקרים שבהם קיים פסק דין למזונות והזוכה עומד בתנאי הזכאות אך אינו מקבל את התשלום מהחייב, הביטוח הלאומי עשוי לשלם בהתאם לכללים הקבועים בדין.
לכן לא נכון לקחת את טבלת הביטוח הלאומי ולהשתמש בה כ"טבלת מזונות ילדים" לצורך חישוב החיוב בין ההורים.
אלה שני דברים שונים.
אז כמה מזונות ילדים אשלם או אקבל?
אחרי כל ההסברים, טבעי לחזור לשאלה שבה התחלנו.
והתשובה אולי פחות מפתה ממספר אחד - אבל היא הרבה יותר נכונה:
אי אפשר לדעת את סכום המזונות בלי להכיר את הנתונים.
צריך לדעת בני כמה הילדים.
צריך להבין מהם הצרכים שלהם.
צריך לבחון את הכנסותיהם ויכולותיהם הכלכליות של שני ההורים.
צריך לדעת כיצד מחולקים זמני השהות.
צריך לבחון את עלויות המגורים והוצאות נוספות.
ורק אז אפשר להתחיל להעריך כיצד עשויה להיראות חלוקת הנטל.
מזונות ילדים הם לא תחרות בין ההורים
בסופו של דבר, קל מאוד שהדיון במזונות יהפוך לוויכוח על השאלה מי "משלם למי".
אבל הכסף נועד בראש ובראשונה לאפשר לילדים לקבל את צורכיהם גם לאחר שהמשפחה התפצלה לשני בתים.
לכן השאלה הנכונה אינה רק:
"כמה אני אשלם?"
או:
"כמה אני אקבל?"
אלא:
"מה הילדים שלנו צריכים, ומהי הדרך הנכונה לחלק בינינו את האחריות הכלכלית עבורם?"
כאשר מתחילים מהשאלה הזאת, גם הדיון המשפטי הופך מדויק יותר.
מזונות ילדים - כדאי לבדוק את הנתונים לפני שמסתמכים על מספר שקראתם באינטרנט
כל משפחה מגיעה להליך עם נתונים אחרים.
הכנסה של הורה אחד אינה מספרת את כל הסיפור, וגם חלוקת זמני שהות לבדה אינה קובעת את התוצאה.
ייעוץ משפטי בנושא מזונות ילדים צריך להתחיל בהבנת המשפחה הספציפית - גיל הילדים, הצרכים שלהם, יכולותיהם הכלכליות של שני ההורים, זמני השהות וההוצאות בפועל.
המידע במאמר הוא מידע משפטי כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ פרטני המתאים לנסיבותיו של כל מקרה.